החלטה בתיק מ"ת 42552-07-11

ההליך

מדובר בבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים.

כתב האישום

נגד המשיבים הוגש כתב אישום, המייחס להם כי ביצעו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סם לצריכה עצמית. למשיב 2 יוחסה גם עבירה של גניבה.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים

בבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים מיום 25.7.11, נטען שקיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום, לרבות, הודעת השוטר שהותקף באגרופים ובסכין גילוח בפניו, דו"ח תצפיתן וכן דו"חות שוטרים נוספים שהיו עם השוטר שהותקף ביחס לתחילת האירוע ולסופו, למרדף שנוהל אחר המשיבים 1 ו-2, לתפיסת הסם ולמצבו של השוטר המותקף. כמו כן, בחומר הראיות תפיסת הסם וחוות דעת מטא"ר, תמונות מהזירה, מוצגים שונים שנתפסו במקום התקיפה, הקושרים את המשיבים 1 ו-2 לאירוע התקיפה, תפיסת המשיב 1 בסמוך לאירוע כשבגדיו מגואלים בדם, תפיסת המשיב 2 בבית שבסמוך לאירוע התקיפה כשעל גופו סימני מאבק. בחיפוש בביתו אף נמצאו בגדיו המגואלים בדם וכן שעונו של השוטר, אשר הוסתר בכניסה לביתו של המשיב 2, הודאת המשיב 2 בתקיפת השוטר ופציעתו באמצעות סכין גילוח, וכן תעודות רפואיות בדבר מצבו של השוטר המותקף.

כמו כן, למשיב 1 עבר פלילי בגין עבירות רכוש וסמים.

עוד נטען בבקשה, כי קיימת עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מאחר והמשיבים 1 ו-2, שעוכבו על ידי השוטרים כשהם מעשנים סם מסוכן שנתפס ברשותם, תקפו את השוטר עד זוב דם באגרופים ובאמצעות סכין גילוח, ולא חדלו להכותו גם כשהוא היה שכוב על הרצפה, על סף עילפון. השניים ברחו רק לאחר שסברו כי המשטרה מגיעה למקום, ולאחר שהמשיב 2 נטל את שעונו של השוטר המותקף מידו.

כמו כן, כמו כן, קיימת חזקת מסוכנות, המקימה עילת מעצר נגד המשיבים מכוח סעיף 21 (א)(1)(ג)(4), בשל העובדה שמדובר בעבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות, תוך שימוש בנשק קר (סכין גילוח), חזקה שלא נסתרה. עוד נטען, כי קיימת עילת מעצר מכוח סעיף 21 (א)(1)(א), שכן קיים יסוד סביר לחשש כי אם ישוחררו המשיבים, ינסו לשבש הליכי משפט והימלט מאימת הדין, בשים לב לכך שלמשיבים אין מורא מרשויות האכיפה, והם לא יהססו מלהפעיל אלימות חמורה נגד שוטר.

טענות הצדדים  בדיון

בדיון שהתקיים בפניי ביום 9.8.11, חזר ב"כ המבקשת על עיקרי הבקשה, והוסיף, כי חומרת העבירות מקימה מסוכנות גבוהה שלא ניתן לאיינה בחלופת מעצר. המסכת הראייתית בתיק זה מושתתת על שלושה אדנים - גרסאות השוטרים, גרסאות הנאשמים, וראיות נוספות, ביניהן גם שרשרת תפיסת הסם, עדותו של השוטר המותקף באירוע האלים, כלפיו הופעלה האלימות. בהודעתו, מציין השוטר באופן מפורש, כי שני המשיבים בתיק תקפו אותו, וטענתו של המשיב 2, לפיה לא נטל חלק באירוע האלים הינה משוללת יסוד.  המשיב 1 תקף את השוטר גם באמצעות נשק קר (סכין גילוח), ואף הודה בכך, כעולה מהודעתו מיום 20.7.11 (עמ' 1 שורות 6-7). בהמשך הודעה זו, מודה המשיב 1, כי מילדות הוא רגיל להחזיק ברשותו סכיני גילוח (עמ' 3 שורה 81).

כמו כן, שעון היד שענד השוטר, אשר נגנב ממנו במהלך האירוע, נתפס בסמוך למקום מגוריו של המשיב 2, ויש בכך כדי ללמד שלמשיב 2 היה חלק פעיל באירוע האלים.

לטענת ב"כ המבקשת, האירוע החל בכך ששלושה השוטרים עיכבו את המשיבים, זאת לאחר שנתפסו כשבחזקתם סמים וכלי לעישון, והמשיבים אינם מכחישים זאת. המשיב 1 אף מסר בהודעתו, כי כלי העישון הינו של המשיב 2 (עמ' 2 שורות 42-43), ובחזקתו של המשיב 2 נתפסו סמים נוספים בתוך קופסת סיגריות.

לטענת ב"כ המבקשת, המעשים המיוחסים לשני המשיבים שלובים זה בזה, בעשייה העבריינית ובתקיפה שביצעו בצוותא חדא, במכות אגרופים ובאמצעות סכין גילוח.

עוד הוסיף ב"כ המבקשת, כי מסוכנותם של המשיבים 1 ו-2, עולה מעצם חומרת העבירות והמעשים המיוחסים להם. המשיבים עישנו סמים בפרהסיה ואף תקפו שוטר, דבר המלמד כי מורא החוק אינו חל עליהם, ולכן קמה עילת מסוכנות שלא נסתרה במקרה דנן. בנוסף, המשיבים 1 ו-2 נמלטו מהמקום, כאשר המשיב 1 נתפס על ידי השוטרים בסמוך למקום האירוע והמשיב 2 נתפס בביתו מיד לאחר מכן. שני המשיבים נתפסים כאשר בגדיהם מגואלים בדם, כשעליהם סימני מאבק, דבר שיש בו כדי ללמד כי שניהם השתתפו בקטטה. למשיב 1, עבר פלילי בעבירות רכוש, סמים. עוד הוסיף ב"כ המבקשת, כי הלכה הפסוקה היא, שכאשר משיב לא נענה להוראות שוטר וכך קיים חשש שמא לא יירתע מלקיים הוראה של בית המשפט או שיימנע מלבצע עבירות נוספות. 

בנסיבות העניין נטען, נסיבות האירוע מלמדות כי לא ניתן ליתן אמון במשיבים.כי אין מקום לחלופת מעצר שיהא בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים 1 ו-2.

מנגד, טען ב"כ המשיב 1, כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב 1, עם זאת טען, כי יש כרסום משמעותי בחומר הראיות, באופו שמצדיק את שחרורו לחלופת מעצר. אין חולק על כך שהמשיבים 1 ו-2 נכחו במקום האירוע, וכן לכך שבשלב מסוים היה עימות פיזי בין המשיב 1 לבין השוטר, יחד עם זאת טען, כי המשיב 1 מכחיש שחתך את השוטר באמצעות סכין גילוח, וכי תחילתו של, היא  שהשוטר הוא שנקט תחילה באלימות כלפי שני המשיבים.

ב"כ המשיב 1 הפנה להודעת המשיב 1 מיום 20.7.11, שעה 00:41, עמ' 1 שורה 6, בה מסר המשיב 1, כי השוטר נתן למשיב 2 שתי סטירות, וחזר על כך בהודעות נוספות שמסר.

גרסתו של השוטר, לפיה שני המשיבים קפצו עליו פתאום מהספסל, בלי כל הסבר או נימוק ותפסו אותו, אינה סבירה (עמ' 2 בשורה 7).  כמו כן, השוטר אמר שראה את המשיב 1 מוציא דבר מה מהחגורה, ושהרגיש דימום וחתכים, אך בשום מקום לא רשום שהשוטר המותקף ראה סכין. לטענת ב"כ המשיב 1, אם המשיב 1 היה מוציא סכין, יש יסוד להניח שהשוטר היה רואה את זה. הודעת השוטר נגבתה ביום 20.7.11 בשעה 10:20, כ- 10 שעות לאחר שנמסרה הודעת המשיב 1, ויש יסוד להניח שהוא ידע מה נאמר בחקירה של המשיב 1. למעשה, התיק נסמך על הודעת המשיב 1, שאומר שהוא נתן אגרוף, תוך כדי שהוא מחזיק סכין גילוח בין אצבעות ידיו. לגרסתו של המשיב 1,  הוא הוכה על ידי השוטרים שהביאו אותו לתחנה, בטרם נגבתה ממנו הודעתו, , ובשל כך הוא מסר גרסה והפליל את עצמו. מה גם שסכין הגילוח לא נתפסה אצלו. גם המשיב 2 טען שלא ראה סכין גילוח (הודעת המשיב 2 מיום 20.7.11 עמ' 3 שורה 45 ועמ' 4 שורה 88, והודעה נוספת מיום 21.7 עמ' 3 שורה 59

בהודעה השנייה של המשיב 1 מיום 21.7.11 בשעה 14:04,  אמר המשיב 2 שהוא הודה בגלל שפחד שיהרגו אותו, ובכוונתו להגיש תלונה במח"ש, מה גם שחלפו מספר שעות עד שהמשיב 1 נלקח לבדיקה רפואית.

ב"כ המשיב 1, ביקש לשלוח את המשיב 1 לתסקיר שיבחן אפשרות לחלופת מעצר בעניינו, החל מיום 1.9.11, הואיל ועד ליום זה, הורי המשיב 1, שעשויים לשמש כמפקחים עבורו נמצאים בחו"ל.

ב"כ המשיב 2, טען כי הראיות ביחס למשיב 2 אינן מספיקות לצורך מעצר, הואיל וחלקו של המשיב 2 בפרשה הינו נמוך. אין חולק כי אכן הייתה קטטה, אולם לגרסתת המשיב 2, השוטר נקט באלימות כלפי המשיב 2, וכתוצאה מזה התפתח עימות ביניהם. המשיב 2 לא החזיק בסכין ולא נקט באלימות בסכין.